רחובות דיגיטל

מהו סקר סיכונים ולמה הוא חשוב לעסק שלכם?

בעידן שבו רגולציה, תקני בטיחות והתנהלות אחראית הפכו לחלק בלתי נפרד מכל ארגון – חשוב יותר מתמיד להבין את הסיכונים שאורבים לפעילות העסקית שלנו. בין אם מדובר בעסק תעשייתי, משרד שירותים או ארגון ציבורי – זיהוי מוקדם של נקודות תורפה עשוי למנוע תקלות, הפסדים ואף אסונות. כדי להתנהל נכון ולצמצם את אי-הוודאות, עסקים רבים פונים לכלים מקצועיים שמאפשרים למפות סיכונים, להבין את השפעתם ולתכנן צעדים מתאימים להתמודדות איתם.

ההגדרה הבסיסית: מה כולל סקר סיכונים בפועל?

סקר סיכונים הוא תהליך שיטתי שמטרתו לזהות, לנתח ולהעריך את הסיכונים הפוטנציאליים הקיימים בארגון – לפני שהם מתממשים. התהליך כולל סקירה של תהליכי העבודה, ציוד, סביבת הפעולה והתנהלות העובדים, תוך איתור נקודות תורפה שעלולות להוביל לנזק כלכלי, בטיחותי או תדמיתי. בשלב הבא מדרגים את הסיכונים לפי רמת חומרה והסתברות, ומגבשים המלצות להקטנת החשיפה. התוצאה: תמונה ברורה של נקודות הסיכון בארגון וכלים פרקטיים למזעורן.

השלכות כלכליות ומשפטיות של היעדר סקר סיכונים

הימנעות מביצוע סקר סיכונים עלולה לחשוף את הארגון לשורה של נזקים חמורים:

  • פגיעות ישירות: תאונות עבודה, נזקים לציוד, תקלות תפעוליות ופסדי ייצור.
  • אובדן הכנסות: הפסקת פעילות זמנית עקב אירועים בלתי צפויים.
  • קנסות ורגולציה: חשיפה לקנסות מנהליים ותביעות מצד הרשויות עקב אי עמידה בתקנים.
  • תביעות משפטיות: תביעות מצד עובדים, לקוחות או ספקים בעקבות נזקים או ליקויים בטיחותיים.
  • פגיעה במוניטין: חשיפה תקשורתית שלילית ואובדן אמון מצד לקוחות ושותפים.
  • קושי בגיוס מימון: משקיעים וגופים פיננסיים בוחנים את רמת הניהול והבקרה לפני השקעה.

סוגי סיכונים שניתן לזהות בתהליך הסקר

במהלך סקר מקצועי ניתן למפות מגוון רחב של סיכונים, חלקם גלויים וברורים – ואחרים סמויים ודורשים מיומנות וניסיון. להלן הסוגים המרכזיים:

  1. סיכונים בטיחותיים – סכנות פיזיות לעובדים כתוצאה מהפעלה שגויה של מכונות, חשיפה לחומרים מסוכנים או עבודה בגובה.
  2. סיכונים תפעוליים – תקלות בשרשרת הייצור, כשלים במערכות מידע או אי-סנכרון בין מחלקות שגורם להאטה בפעילות.
  3. סיכונים סביבתיים – השפעות של פעילות הארגון על הסביבה, לרבות פליטות מזהמות, רעש או שימוש לא אחראי במשאבים.
  4. סיכונים משפטיים ורגולטוריים – אי עמידה בתקנים, נהלים או דרישות חוקיות שעלולה לגרור קנסות ותביעות.
  5. סיכונים כלכליים – חשיפה לשינויים בשוק, תנודות במחירים או תלות בספקים בודדים שעלולים לפגוע בהכנסות.

הזיהוי המוקדם של כל אחד מסוגי הסיכונים הללו מאפשר לארגון להיערך מבעוד מועד ולתפקד בצורה יציבה לאורך זמן.

הבדלים בין סקר סיכונים פנימי לחיצוני

כאשר ארגון מחליט לבצע סקר סיכונים, עומדות בפניו שתי אפשרויות עיקריות: לבצע את הסקר באמצעות צוות פנימי או להיעזר בגורם חיצוני. לכל שיטה יש יתרונות ואתגרים משלה:

 

מאפיין להשוואה סקר פנימי סקר חיצוני
היכרות עם הארגון גבוהה – הצוות מכיר את השטח והנהלים מקרוב. נמוכה יחסית – דורש תהליך למידה בתחילת הדרך.
רמת אובייקטיביות עלולה להיות מושפעת מאינטרסים פנימיים. גבוהה – נקודת מבט חיצונית וחסרת פניות.
עלות חסכונית לטווח קצר. כרוכה בתשלום לספק חיצוני.
רמת מומחיות תלויה בידע הפנימי הקיים בארגון. מביא ניסיון רחב ממגוון תחומים וענפים.

 

לרוב, שילוב בין השניים – סקירה פנימית שוטפת לצד סקר חיצוני תקופתי – יעניק את המענה האופטימלי.

הקשר בין סקר סיכונים לתקני איכות ובטיחות

סקר סיכונים אינו רק כלי ניהולי – הוא מהווה מרכיב מרכזי עמידה בתקני איכות ובטיחות לאומיים ובינלאומיים. תקנים כמו ISO 45001 (בריאות ובטיחות תעסוקתית) ו-ISO 9001 (ניהול איכות) מחייבים גישה סדורה לזיהוי וניהול סיכונים, כחלק בלתי נפרד מהמערכת הארגונית.

ארגון שמקפיד לבצע סקרים באופן שוטף נהנה מכמה יתרונות ברורים:

  • עמידה בדרישות רגולציה – מה שמפחית את הסיכון לקנסות והשבתות.
  • שיפור בתהליכים – באמצעות זיהוי נקודות חולשה ומתן פתרונות פרואקטיביים.
  • הגברת אמון בקרב לקוחות וספקים – ארגונים שמיישמים סטנדרטים גבוהים נחשבים לאמינים ובטוחים יותר לשיתוף פעולה.
  • קידום סביבת עבודה בטוחה ובריאה – מה שמשפיע ישירות על פריון ושביעות רצון עובדים.

איך בוחרים מומחה שילווה אתכם בסקר סיכונים?

בחירת גורם מקצועי לביצוע סקר סיכונים אינה עניין של מה בכך – מדובר בהחלטה שיכולה להשפיע באופן ישיר על בטיחות העובדים, תקינות התהליכים ואפילו על עתיד העסק. כדי לבחור נכון, כדאי להתייחס למספר קריטריונים מהותיים:

  1. ניסיון והסמכות – מומלץ לבחור בגורם בעל ניסיון מוכח בתחום הרלוונטי לעסק שלכם, עם רקע טכני וידע עדכני בתקנים.
  2. יכולת ניתוח והסקת מסקנות – לא מספיק לזהות סיכון. חשוב להבין את השפעתו ולהציע פתרונות ישימים.
  3. שקיפות ותקשורת – מומחה טוב יודע להסביר את הממצאים בצורה ברורה, להנגיש ידע ולהיות שותף אמיתי לתהליך.
  4. המלצות וביקורות – כדאי לבדוק חוות דעת מלקוחות קודמים ולוודא שהשירות עומד בציפיות גם בפרויקטים מורכבים.
  5. התאמה לאופי הארגון – כל עסק פועל בצורה שונה, ולכן חשוב שהמומחה יידע להתאים את הכלים והשפה לתרבות הארגונית שלכם.

לסיכום, סקר סיכונים הוא לא רק דרישת תקן, הוא השקעה באיתנות ובביטחון של העסק. כשמבצעים אותו נכון, הוא משקף לארגון את המציאות כפי שהיא, מאפשר קבלת החלטות מדויקת יותר, ומציב אתכם כמה צעדים לפני כולם. אם אתם רוצים להבטיח שהעסק שלכם יפעל בצורה יציבה, בטוחה ורווחית. זה הזמן להתחיל לפעול. אל תחכו שהסיכון יתממש, הקדימו תרופה למכה.

תמונה של מאור בן יעקב

מאור בן יעקב

מייסד הפורטל, יזם, ומומחה לשיווק דיגיטלי לעסקים, כותב הבלוג.

עוד מאמרים בנושא:

פסטטט..
רק רצינו לעדכן
אם אתם צריכים בעלי מקצוע מומלצים

תוכלו למצוא באתר
קליבר בעלי מקצוע